שמורת הטבע סלוס – Selous Game Reserve

שמורת סלוס, הממוקמת בדרום טנזניה, היא שמורת הטבע הגדולה ביותר באפריקה ואחת מהשמורות הגדולות בעולם. השמורה מתפרשת על פני שטח של 54,000 קילומטרים רבועים – שטח הגדול פי 4 משטחה של שמורת הסרנגטי ופי 3 משטח מדינת ישראל.

סלוס היא השמורה הדרומית ביותר בטנזניה והיא מרוחקת מאוד מאזורי הספארי הפופולריים של טנזניה, המתרכזים בעיקר בצפון המדינה. כדי לבקר בסלוס יש צורך לתכנן טיול למקומות הנמצאים מחוץ למסלול הטיולים הרגילים. תנאים אלה הופכים את סלוס לאתר בתולי יחסית מבחינה תיירותית. שמורה, שבה הטבע שומר על אופיו הפראי. שמורה, שבה אורחות החיים של חיות הבר כמעט ואינו מופרע על-ידי בני האדם.

בזכות אופיה הבתולי ובזכות המגוון העשיר של בעלי החיים החיים בה, שמורת סלוס הוכרזה כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו.

בעלי החיים בשמורת סלוס

שמורת סלוס ממוקמת בדרום מזרח יבשת אפריקה. בזכות מיקומה הייחודי, היא משמשת בית גידול למגוון רחב של בעלי חיים, האופייניים הן למזרח אפריקה והן לדרום אפריקה. כך למשל ניתן למצוא בסלוס את אוכלוסיית הפילים הגדולה בעולם, המונה כ-110 אלף פרטים, 200 אלף באפלו, 100 אלף אימפלות, 80 אלף גנו, וכן את האוכלוסייה הגדולה ביותר באפריקה של היפופוטמים ותנינים וכן למעלה מ-400 מינים שונים של ציפורים. בעלי חיים נוספים המצויים בסלו במספרים גדולים הם האריה, הנמר, הקרנף השחור, הג’ירפה, הזברה, הברדלס, הצבוע המנומר, וכן סוגים שונים של אנטילופות. נהר הרופיגי’ הענק (Rufiji River), העובר באזורים נרחבים של השמורה, משמש בית גידול לבעלי חיים רבים וציפורים ואחראי אף הוא לאוכלוסיית בעלי החיים הגדולה בשמורה.

מגע בלתי אמצעי עם הטבע

כאמור, רוב טיולי הספארי בטנזניה מתמקדים בשמורות הפופולאריות של צפון המדינה, ומאפשרים לבעלי החיים בשמורת סלוס לשמור על שגרת חיים שלווה וטבעית. תנאים ייחודיים אלה מאפשרים למטייל בשמורת סלוס ליהנות מחוויית ספארי אחרת. בשונה משמורות טבע רבות בטנזניה, בסלוס ניתן לצאת לספארי רגלי בליווי מדריך – דבר המאפשר מגע בלתי אמצעי עם הטבע ועם בעלי החיים. ניתן גם לנסוע ברכבי שטח פתוחים, המאפשרים ראיה וצילום ב- 360 מעלות. דרך ייחודית נוספת להכיר את השמורה היא באמצעות שייט בנהר הרופיג’י, בינות לבעלי החיים ולציפורים המסקרנות שהוא מושך אליו.

סביבות גידול שונות

בסלוס יש מגוון רחב של סביבות גידול שונות, שניתן לחלקן ל- 4 סביבות עיקריות: משטחי סוואנה המתפרשים על פני שטחים נרחבים; כרי דשא ירוקים, שהעשב גדל בהם בצפיפות יחסית; אזורים של נהרות, אגמים וביצות, שנוצרו כתוצאה מזרימתו של נהר הרופיג’י הענק ויובליו השונים; ואזורים מיוערים נרחבים.