אז מה הקשר בין חצי מהחיים לטנזניה?

מהרגע שבן זוגי בכמעט שני עשורים האחרונים חגג 39 התחלתי לאכול סרטים.
אומנם כל יום הולדת אני מנסה להמציא את הגלגל מחדש, למצוא את ה-מתנה שתרגש אותו, בין אם זה להטיס מטוס, לקנות לו עוד גיטרה לאוסף, או צימר בקטנה, אבל 40??? זה עוד לא היה.

התחלתי להפעיל את הגלגלים החורקים במוח (בכל זאת, גם אני כבר לא פרגית צעירה חחח), והתחלתי לחשוב מה הוא אוהב ועוד לא היה, מה הוא היה הכי רוצה ולא מעז לקנות לעצמו..

ואז אבא שלו שלח בקבוצת הוואצאפ המשפחתית ציורים שלו מגיל 7 בערך של נמרים, אריות ועוד חיות פרא על רקע של מה שהיה נראה כמו סוואנה…ואז נדלקה הנורה…

נשיונל ג’יאוגרפיק – מהסלון לסוואנות האינסופיות

החצי השני שלי הוא חובב טבע מושבע. הוא מסוגל לעצור באמצע הדרך כשהוא רואה שקיעה מדהימה, יש לו באייפון צילומי תקריב של חתולים, עטלפים, ציפורים, וכל ה”טבע” שניתן למצוא בסביבה האורבנית בה אנו חיים.
והכי הוא אוהב לצפות בנשיונל ג’יאוגרפיק. שעות הוא מסוגל לצפות בחיות הפרא נרדפות, רודפות, נאכלות וטורפות. הוא אפילו צירף את הגדולה שלנו לחוויית הצפייה כדי לשתף אותה בהתרגשות שלו.
אומנם אני לא חזקה במתמטיקה, אבל 1+1 אני יודעת לעשות, ולאחר שהתייעצתי עם חברים טובים כדי לוודא שאני לא הוזה או משוגעת, סוף-סוף קיבלתי החלטה – אני לוקחת אותו לטנזניה, הנשיונל ג’יאוגרפיק של הטבע.

הפנטזיה והחיים עצמם

מהרגע שקיבלתי את ההחלטה, הכל התחיל להסתדר במקום. בעזרת החברים הטובים מטנזניה טריפ (כפרה עליהם) נמצאה טיסה בלילה של יום ההולדת שלו (אין יותר טוב מזה), תוכנן מסלול שיכלול את כל השמורות הכי שוות בצפון טנזניה ב-5 ימים, ואחותו ואמא שלי המהממות התגייסו מיד לבייביסיטר הנדרש.

עכשיו נשאלה השאלה, איך מפתיעים בדבר כזה? בפנטזיה שלי זה היה לארוז לשנינו תיק, להחביא בפינה נסתרת, ולנסוע באמתלה כלשהי עד שנגיע לשדה התעופה.
אבל טנזניה, מה לעשות, עדיין נחשבת מדינת עולם שלישי על כל המשתמע מכך, בעיקר החיסונים שצריך לחשוב אם לעשות או לא, ובקיצור, להפתיע ממש אי אפשר.

אז אם אי אפשר לחכות עד הרגע האחרון עם ההפתעה, לפחות שדרך הגילוי תהיה מהנה ומפתיעה. התחלתי בלקבוע לו תור למרפאת מטיילים לייעוץ, וזה היה הדד ליין שלי לחשיפת המתנה. קניתי תרמוס, מוט סלפי, כיסוי עיניים ומפת גירוד, ובמהלך השבוע שמתי לו כל יום רמז אחר.

הפוסט הזה הוא בעצם החלק האחרון של גילוי ההפתעה. אתה עכשיו קורא את זה, ולמקרה שעוד לא הבנת, אז אני אגיד את זה מפורשות-

חצי שלי, תארוז, אנחנו נוסעים לטנזניה!