שמורת הסרנגטי -Serengeti National Park
טנזניה, המדינה הגדולה ביותר במזרח אפריקה השוכנת על גדות האוקיינוס ההודי, מסתמנת בשנים האחרונות כיעד פופולרי לטיולי ספארי מרתקים בזכות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע המכסות כ-40 אחוז משטחה היבשתי. שמורת הסרנגטי, “מישורים אינסופיים” בסווהילי, מארחת במחוזותיה את כמה מסצנות הטבע המסעירות ביותר בעולם ונחשבת למפורסמת מבין שמורות אפריקה כולה. הכנו עבורכם סקירה קצרה על אחד האזורים הפראיים והמושכים ביותר בעולם. קריאה מהנה!
שמורת הסרנגטי, השוכנת בצפון מערב טנזניה, משתרעת על פני שטח של 14,500 קילומטרים רבועים – שטח המשתווה לכשני שלישים משטחה של מדינת ישראל, ונחשבת לשמורה השנייה בגודלה וללא ספק המפורסמת ביותר מבין שמורות טנזניה. שמורת הסרנגטי מהווה בית לריכוז בעלי החיים מהגדולים ביותר בעולם, ביניהם כ- 30 מינים שונים של אוכלי עשב, הכוללים יותר מ-2 מיליון גנו, מאות אלפי זברות, אנטילופות, ג’ירפות, צבאים ותיאו אפריקאי, אלפי טורפים, קופים וזוחלים,ולמעלה מ-500 מינים שונים של ציפורים.
בזכות תכונותיה הייחודיות, שמורת הסרנגטי הוכרזה “אתר מורשת עולמית” של אונסק”ו, והיא נחשבת ליעד הטוב ביותר לטיולי ספארי בטנזניה ובעולם כולו.
בני שבט המסאי רעו במישורים הפתוחים של מזרח מחוז מארה, אותו הם כינו כ”מישורים אינסופיים”, כבר למעלה מ-200 שנים עת הגיע לאזור בשנת 1892 החוקר האירופאי הראשון, אוסקר באומן האוסטרי. השם לה זכתה השמורה – “סרנגטי” – הוא עיוות של הביטוי בו נוהגים בני המסאי לכנות את האזור, סירינגט, שמשמעו “המקום בו האדמה נמשכת לנצח”.
האמריקאי הראשון שביקר בסרנגטי, סטוארט אדוארד ווייט, ציין את חוויותיו ביומני המסע שלו במהלך ביקורו בצפון הסרנגטי בשנת 1913. הוא שב לסרנגטי בשנות ה-20 של המאה הקודמת ושהה באזור סרונרה במשך שלושה חודשים, במהלכם הוא ופמלייתו ירו ב-50 אריות.
צייד האריות המרובה שהתרחש באזור הטיל סכנת הכחדה על מלך החיות, מה שהוביל את הממשל הקולוניאלי הבריטי להכריז בשנת 1921 על כ-3.2 קמ”ר משטח הסרנגטי כמיועד לטיולי ספארי, צעד אחד מיני רבים שהיוו את הבסיס להקמתה של שמורת הסרנגטי בשנת 1951.
שמורת הסרנגטי זכתה להכרה עולמית הרבה בזכות עבודת החקר של ברנרד גרזימק ובנו בשנות ה-50, וכן בשל הספר והסרט שהפיקו יחדיו, אשר זכה לשם “סרנגטי לא תמות” (Serengeti Shall Not Die) והיווה אחד מתיעודי הטבע המוקדמים והחשובים ביותר באותה עת.
במטרה לשמר את בעלי החיים הפראיים בשמורה, הממשל הבריטי פינה את בני המסאי מתחומי הפארק בשנת 1959 והעביר אותם למקום משכנם החדש, אזור השימור נגורונגורו, מהלך שעד היום מעורר תחושות מעורבות בקרב בני המסאי בפרט והתושבים המקומיים בכלל.
גאוגרפיה
שמורת הסרנגטי גובלת מצפון בגבול טנזניה-קניה, מדרום-מזרח בשמורת נגורונגורו, מדרום-מערב בשמורת מאסווה, ממערב בשמורות איקורונגו וגרומטי וממזרח בשמורת לוליונדו, ונחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים עיקריים:
- מישורי הסרנגטי – כר דשא עצום ממדים המתפרש על פני חלקה הדרומי של השמורה. עדרי הגנו הגדולים של השמורה שוהים באזור זה מדי שנה בין החודשים דצמבר למאי, במהלך תקופה זו הם מתרבים ולאחר מכן ממליטים את גוריהם בין הסוואנות הצפופות.
- המסדרון המערבי של שמורת הסרנגטי – אזור של סוואנה ביצתית, המכוסה באדמת חרסית שחורה. נהר הגרומטי, העובר באזור זה, מהווה את התחנה הראשונה אותה עוברים עדרי הגנו והזברות הגדולים במהלך “הנדידה הגדולה” שלהם צפונה אל עבר מישורי העשב הירוק שבקניה.
- צפון הסרנגטי – אזור של יערות וגבעות, שגובל בחלקו הצפוני בנהר המארה, המפריד בין טנזניה לקניה.
בעלי החיים בסרנגטי
כאמור, הסרנגטי מהווה את בית הגידול למגוון הגדול ביותר ולכמות הגדולה ביותר של בעלי חיים מסוגים שונים. אוכלי העשב העיקריים בשמורה הם הגנו, שאוכלוסייתו מונה כ-2 מיליון פרטים, וכן הזברות והאנטילופות, המונות ביחד כ-600 אלף פרטים. בעלי חיים צימחונים נוספים הם הג’ירף, הפיל, ההיפופוטם, חזיר היבלות, הבאפלו אפריקני, דאמאליסקי הסהר, בובאלי קוקה, אוריבים, איילנדים מצויים ועוד. בסרנגטי חיים טורפים רבים, כדוגמת האריה, הנמר, הברדלס, הצבוע, התן והקרקל. במהלך ביקורכם בשמורה תוכלו לפגוש גם בקופים מסוגים שונים, ביניהם קופים ירוקים ובבוני זית, זוחלים ולמעלה מ-500 מיני בעלי כנף ססגוניים. הסרנגטי, יחד עם מכתש נגורונגורו, מהווה את אחד משני המקומות היחידים בטנזניה בהם ניתן לצפות בקרנפים השחורים, המצויים בסכנת הכחדה.
ספארי בסרנגטי
אין חוויה דומה לספארי במישוריה האינסופיים של שמורת הסרנגטי, וכל שעה בשמורה חולפת כמו דקה, עת שאתם עומדים עם חצי גוף מחוץ לג’יפ, פעורי פה אל מול הטבע המרהיב ובעלי החיים הפראיים שבסרנגטי. במהלך ספארי בסרנגטי ערוץ הנשיונל ג’יאוגרפיק הופך למציאות חיה ובועטת אל מול עיניכם, כאשר אתם נעים בג’יפ במרחבים הפתוחים, תרים אחר הדרמות המתרחשות כל רגע נתון, ביניהן סצנות ציד, טרף והמלטות. להבדיל מהספארי המוכר לנו בארץ, בסרנגטי אנחנו אלה שמצויים ב”כלוב נייד”, והחיות מסתובבות חופשי, ציפורים ססגוניות, נשרים ועייטים חגים מעלינו, פילים ענקיים, זברות, גנו, אימפלות, באפלו וקרנפים חולפים על פנינוו באין מפריע, ובין עצי השיטה ומישורי העשב מתחבאים להם החתולים הגדולים – אריות, לביאות, נמרים וצ’יטות, המחכים לשעת כושר לתפוס את הארוחה הבאה. הכינו את המצלמות, שכן ספארי בסרנגטי הוא חוויה ששווה תיעוד שיישאר עמנו לעד.
עונת הנדידה הגדולה בסרנגטי
שמורת הסרנגטי מארחת בתחומה את אחת מההצגות הטובות והמסעירות ביותר של הטבע, הידועה כ”עונת הנדידה הגדולה”. במהלך עונה זו, המתרחשת מדי שנה בחודשי הקיץ ונחשבת לאחת הנדידות היבשתיות הגדולות ביותר בעולם, מיליוני גנו ומאות אלפי זברות ואנטילופות מסוגים שונים מתחילים במסעם משמורת הסרנגטי צפונה בעקבות הגשמים, אותם הם מסוגלים לשמוע גם ממרחק רב בזכות רגישות לרעשים בתדרים נמוכים במיוחד, אל עבר המישורים הירוקים של שמורת המארה שבקניה.
בעלי החיים, אשר כילו את מלאי העשב הירוק שבשמורת הסרנגטי, עושים את דרכם אל נהר המארה, אותו יאלצו לחצות על מנת להגיע למאגרי העשב שבשמורת מארה. במהלך הדרך המתפתלת לאורך 800 ק”מ, מחכות לנודדים תלאות רבות, בעקבותיהם כ-250 אלף גנו מוצאים את מותם מדי שנה בדרכים שונות, אם זה בשל תשישות ופציעות, או בשל טריפתם על-ידי הטורפים החתוליים התרים בעקבותיהם ברחבי הסוואנה והתנינים האורבים להם בשקיקה בנהר המארה. טיול ספארי בשמורת הסרנגטי בתקופת הנדידה הגדולה היא חוויה בלתי נשכחת מלאה במראות מרגשים של הישרדות וטרף בטבע הפראי, המהווה מוקד משיכה לעשרות אלפי תיירים מרחבי העולם מדי שנה. במהלך חודש אוקטובר המוני הגנו והזברות מתחילים במסעם חזרה אל מישוריה הדרומיים של שמורת הסרנגטי ומכתש נגורונגורו.
עונת ההמלטות בשמורת הסרנגטי
עונת ההמלטות, המתרחשת בין החודשים פברואר-אפריל, מהווה אף היא תופעה ייחודית בשמורת הסרנגטי. בעונה זו נולדים כ-6,000 גורים מדי יום, כאשר הרוב הגדול שלהם הם גורים של גנו. בסך הכל נולדים בעונה זו כ-200 אלף גורים. המראות הם מרהיבים: גור הגנו שנולד מפלס את דרכו החוצה מהשיליה, האם מנקה אותו וכבר מקץ דקות אחדות הוא מתחיל בניסיונות ראשונים לעמוד על רגליו. חוקי הסוואנה כופים על הגורים להתחיל לנוע כבר מקץ כחצי שעה מרגע לידתם, שכן גור שאינו מסוגל לנוע, נשאר מאחור וניצוד בידי טורפים. לכן, גורי הגנו מתחילים לנסות לעמוד כבר לאחר דקות ספורות ועומדים יציב על הרגליים כעבור כחצי שעה.
עונת ההמלטות היא עונה מרובת התרחשויות מסיבה נוספת: ההמלטות הרבות גורמות לכך שעדרי הגנו הגדולים מכפילים את גודלם. העדרים שגדלו מושכים לקרבתם מספר גדול של טורפים: אריות, נמרים, ברדלסים, תנים, צבועים מנומרים, וכו’). החיות הטורפות אורבות לשעת כושר, בה ינצלו את חולשתם של גורים צעירים המשתרכים מאחור, ויתפסו להם טרף קל.
רוצים לצאת לטיול ספארי מרתק במישוריה האינסופיים של שמורת הסרנגטי?
מבחר טיולי ספארי בטנזניה: טיול פרטי בטנזניה | טיול מאורגן בטנזניה | טיסות ישירות לטנזניה
לשאלות צרו עימנו קשר
- 03-9799923
- tanzania-trip.co.il
- info@tanzania-trip.co.il